המשמר החברתי המקומי בכרמיאל היה מיזם של פעילים חברתיים - "סוכני שינוי", ללא שיוך פוליטי-מפלגתי.
הקבוצה מורכבת מתושבים שאכפת להם, בעלי אינטרס ציבורי משותף.
פעילי המיזם בכרמיאל מעולם לא היו חברים בעמותה בעלת שם זהה, שפורקה ע"י רשם העמותות.
» מתנדבים "ישגיחו" על חברי המועצה-
"הרעיון במשמר המקומי . . . הוא לשמור על מקבלי ההחלטות - שיחליטו מה שטוב לעם, ולא מה שטוב למקורבים . . . המתנדבים ידאגו למינהל התקין".
ישיבת המועצה ננעלה לאחר שתי דקות-
שלושת חברי האופוזיציה נעדרו מהישיבה בטענה שההחלטות ממילא מתקבלות בישיבות ההנהלה ותוצאות ההצבעה ידועות מראש.
המשמר החברתי: "הישיבה האחרונה ממחישה כי עניינים נסגרים בחדרי חדרים..."
העירייה: "ישיבות ההנהלה מתקיימות בהתאם לחוק."
במהלך מחאת האוהלים בקיץ 2011 הועלה רעיון, להתמקד בשלטון המקומי ע"י פעילות של תושבים מן השורה, שאינם מזוהים פוליטית או עם ארגון בעל אג'נדה ולא מתכוונים להיבחר למועצת העיר.
ניירות עמדה פוזרו ע"י ד"ר יהודה עתי בסוף יולי ותחילת אוגוסט 2011 במאהל רוטשילד ואח"כ בין פעילי המועצה הארצית של נציגי המאהלים.
בחודשים אוגוסט-ספטמבר 2011 ד"ר יהודה עתי ואוסו ביו ניסו לקדם את המיזם. לאחר פירוק המאהלים באוקטובר 2011 הצטרף חמי שטורמן
ובמשך תקופה מסוימת הוא ריכז את הנושא ברמה הארצית. שטורמן סיפר כי ההשראה להקמת קבוצה לא מזוהה פוליטית באה בין השאר בעקבות פעילות "המשמר החברתי" בכנסת.
בחורף 2012 נערכו כנסים ברחבי הארץ ובמהלך 2013 התגבשו ברחבי הארץ משמרות חברתיים מקומיים, חלקם מקושרים באמצעות רשת קשר ארצית.
בחורף 2014 נרשמה עמותה בשם המשמר החברתי המקומי לישראל (ע"ר) ע"י חמי שטורמן ואלעד צור, במטרה לאגם משאבים חומריים ולאפשר זכות עמידה משפטית לכלל המיזמים.
כיום אין לעמותה הנ"ל אישור ניהול תקין ולמיטב ידיעתנו טרם גויסו משאבים כמתוכנן לניהול הפעילות השוטפת.
לעומת זאת, עמותת "המשמר החברתי" (בכנסת) החלה להפעיל מתנדבים במטרה לעורר פעילות מקומית של מתנדבים בלתי תלויים בישובים נוספים.
ראשי הערים נבחרו, אבל עבודת האזרחים לא תמה בקלפי. זה הזמן להצטרף ליוזמות המקומיות, לפקח על ההליכים השלטוניים, לחשוף את הקומבינות ולדאוג שהכסף יגיע לאן שצריך באמת.
מאז הקמתו, הצטרפו לרשת הארצית של המשמרות החברתיים המקומיים אחד עשר יישובים: באר שבע, בת ים, גבעתיים, גן יבנה, חולון, חיפה, כרמיאל,
קריית אונו, ראשון לציון, רמת גן ותל אביב והם מתפקדים כרשת המתרחבת וגדלה מיום ליום (בקרוב יצטרפו רחובות וירושלים).
פעילי המשמר המקומי נוכחים כמשקיפים בישיבות מועצת העירייה בכל יישוב, ומדווחים לציבור באופן שוטף, תוך דרישה מחברי מועצת היישוב לשקיפות ומתן דין וחשבון על פעילותם והתנהלותם בפני התושבים.
במקביל, מקיימים הפעילים מפגשים עם ועדי שכונות וקהלים שונים, ליצירת זיקה ומעורבות אזרחית פעילה בכל ישוב.
המטרה: לייצר שקיפותבשלטון המקומי ולהפעיל לחץ רציף בדרישה למחויבות נבחרי הציבור לתושבים.
1. המשמרות החברתיים פועלים לקידום הצדק החברתי והשוויון האזרחי בישראל, ברוח ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם: הזכות לדיור, תעסוקה, קיום בכבוד, חופש תרבותי ודתי, שירותי בריאות וביטחון תזונתי, חינוך לכול, חופש ביטוי, השתתפות פוליטית, ביטחון אישי, חופש תנועה, פנאי וחירות אישית לכלל תושבי ארצנו.
2. המשמרות החברתיים פועלים לחיזוק הדמוקרטיה בישראל – בכנסת ובכל מוסדות הציבור והמערכות השלטוניות. מטרתנו לחזק את נבחרי הציבור המבקשים לפעול מול לחצי ההון והאינטרסים הצרים, כך שיוכלו לפעול לביסוס סדר יום חברתי שוויוני.
3. אנו שואפים להגביר את מעורבות הציבור בתהליכי קבלת ההחלטות הקובעים את חיי כולנו, ולחזק את מגמת ההעצמה האזרחית שהחלה בקיץ 2011.
4. כדי לממש את מטרותינו נפעל לקידום השקיפות, הנגישות והאחריות האישית של הנבחרים כלפי הציבור - בכנסת, בעיריות ובמועצות מקומיות, בבתי המשפט ובשאר המוסדות והרשויות השלטוניות. באותה רוח נפעל גם בינינו לבין עצמנו.
5. אנו מבקשים לקדם את רישות פעילי המחאה בכל הארץ, שיוכלו לפעול במשמר בכנסת וכן במשמרות חברתיים מקומיים, באופן אוטונומי ובלתי תלוי ותוך התייעצות הדדית ושיתופי פעולה מוסכמים.
6. המשמר בכנסת יתמקד בתהליכי קבלת ההחלטות בבית הנבחרים. המשמר החברתי המקומי יהווה מרכז הקמה, תיאום, שיתוף פעולה וייעוץ למשמרות מקומיים ביישובים, במטרה לייעל ולבסס את המאבק הכולל.
7. אנו מחויבים לעקרונות יסוד של אי-אלימות ופעולה במסגרת החוק, תוך מיצוי האפשרויות שהוא מעמיד לרשותנו נכון להיום.
* האמנה האזרחית של תל-אביב יפו
העיר זה אנחנו; לכולנו מגיע לחיות בבטחון ובכבוד; העירייה היא מכשיר לשיפור חיינו ושייכת לנו; אנחנו לא לקוחות של העירייה, אלא הבעלים שלה ושל כל המשאבים העירוניים.